ריאליטי- עבודה מספר 2

ריאליטי- עבודה מספר 2

שאלה 1

אחת לכמה זמן מפציעה על המסך סדרת ריאליטי מספיק משונה  ותמוהה כדי שגם אנחנו, צופי הטלוויזיה בעידן הנוכחי, נשפשף את העיניים כדי לוודא שזה באמת קורה לנו.

הסדרה "Abby and Brittany", שעלתה ברשת TLC האמריקאית, היא סדרה מפוקפקת במיוחד.

הסדרה עוקבת אחר בריטני ואבי הנזל, התאומות הסיאמיות המפורסמות בעולם, כיום כבר בנות 22. מה שמרתק כל כך בסיפור של התאומות הוא לא רק העובדה שהן נשארו בחיים, דבר נדיר במקרים של תאומים סיאמיים שלא מופרדים לאחר הלידה, אלא גם שלכל אחת מהן יש אישיות שונה לגמרי, למרות שהן חולקות איברים מעמוד השדרה ומטה. הסדרה עוקבת אחר חיי היומיום שלהן, כשהן הולכות ללימודים, לומדות נהיגה ויוצאות לאכול פיצה עם המשפחה.

• אנתח את התוכנית ע"פ שלושה מאפיינים של תוכניות ריאליטי.

שלושת המאפיינים: 

1. הדיאלוגים ו(חלק) מהאירועים הנתפסים בעין המצלמה אינם מתוסרטים – אין תסריט קבוע מראש. פעולות הדמויות והתגובות להן הן ספונטניות . יחד עם זאת, החוקים על פיהם מתנהלת התוכנית מוכתבים על-ידי צוות ההפקה. 

2. האירועים בתוכנית מוצגים בהקשר עלילתי. 

3. לפחות חלק מהתכנים מצולמים מחוץ לאולפן, בסביבת מגורים עבודה או בילוי של המצולמים. 

כיצד כל אחד מהם, בא לידי ביטוי בתוכנית "Abby and Brittany":

1. הסדרה עוקבת אחר חיי היומיום שלהן.

 כשהן הולכות לבית ספר לדוגמא, האירועים המתרחשים בו הינם ספונטנים ולא מתוכננים.

2. הסיפור של התאומות הסיאמיות בריטני ואבי נוגע ללב וגורם לנו להתרגש.

העובדה שהן נשארו בחיים למרות הסיכויים הנמוכים גורמת לרגש.

3.לפחות חלק מהתכנים מצולמים מחוץ לאולפן, כמו לדוגמא כשהן הולכות ללימודים, לומדות נהיגה ויוצאות לאכול פיצה עם המשפחה.

• תוכנית המציאות "Abby and Brittany" משתייכת לג'אנר "תוכניות בסגנון תיעוד מציאות".

את זה ניתן להסיק משום שהתוכנית עוקבת אחרי חיי היומיום שלהן.

הייתי משייך תוכנית זו לקטגוריה של תוכניות מבוססות טקסט משום שתוכניות אלה בנויות על תפקיד פאסיבי יותר של ההפקה, ובעיקר עריכה של קטעים מצולמים המגיעים לידיה על ידי צוותים שמתעדים את הכוכבים של התוכנית בחיי היום יום שלהם.

שאלה 2

בתוכנית הריאליטי "מאסטר שף" התמודדו בשלנים חובבים ולא מוכרים על התואר רב –אמן בתחום הבישול. בכל פרק הדיחו השופטים בתחרות מתמודדים שלא הצליחו למלא את משימותיהם כדרוש. תוכנית הגמר של "מאסטר שף" שברה את שיאי הרייטינג שאליהם הגיעו תכניות הריאליטי בישראל. מבקרי הטלוויזיה טענו שהתוכנית זכתה להצלחה רבה משום שהצופים למדו ממנה רבות על בישול, על כלי מטבח ועל הגשה אסתטית של אוכל. עוד נטען, שבניגוד לתוכניות ריאליטי אחרות, לא מילאו המתמודדים משימות מגוחכות, אלא עסקו בצורך בסיסי, דהיינו אוכל. כמו כן, המתמודדים עוררו אמון בצופים, משום שהתנהגו זה אל זה בצורה חברית וסובלנית למרות התחרות ביניהם. 

• "תוכנית הגמר של "מאסטר שף" שברה את שיאי הרייטינג" ארבעת הגורמים להצלחת תוכניות הריאליטי הם:

תחרות

מציאות ובדיון

חדשנות 

מציצנות

קלות ההפקה והיצוא

• כעת אדגים כיצד הגורמים מציאות ובדיון ותחרות באים לידי ביטוי בתוכנית מאסטר שף:

מציאות ובדיון- היכולת לשקף מציאות ו/או לקרב אל המציאות.

בתוכנית מאסטר שף מגיעים לרוב אנשים פשוטים (אנשי משפחה לדוגמא,כמו אמא או סבתא) מה שגורם לתחושה שהאנשים הם לא כל כך רחוקים ממך.

בנוסף, בדרך כלל המנה הראשונה שהמשתתפים מבשלים בתוכנית היא מנה שהם בחרו לבשל, מנה שבדרך כלל משתייכת לעדה מסויימת, אוכל ביתי, מתכון משפחתי שעובר מדור לדור ועוד.

כאשר הצופה רואה שמבשלים מנה שסבתו לדוגמא נהגה לבשל בבית, הוא יזכר בכך וירצה להמשיך לראות עוד.

תחרות- אושרו של הזוכה יכול להיות מושג רק באמצעות כישלונם והשפלתם של המשתתפים האחרים.

בתוכנית מאסטר שף בכל תוכנית נותנים משימת בישול, ומי שלא עומד במשימה ובדרישתה מודח מהתוכנית.

המנצח הוא זה שלא נפל בשום שלב בתוכנית- כלומר הוא השף הטוב ביותר מתוך כל המתמודדים שהתמודדו בעונה. 

שאלה 3

ניצול וזלזול: למה אסור לצפות ב"אקס פקטור" (רז ישראלי, NRG, 4/6/2015).

כמה בני 15 תמימים, צבעוניים ומשוחררי רסן אפשר לנצל כדי להכניס פלפל לתוכנית ריאליטי? בינתיים אחד, אבל יש מצב שמקרה הילד הזה יפרוץ את הסכר לניצול בוטה של עוד הרבה מאוד ילדים כמוהו למטרות רייטינג מסריח בעתיד

....רגע בודד אחד של יופי, אמת ותקווה לעולם טוב יותר במשך שעתיים רצופות היה כשפורטיס סירב לתת את ה'כן' לילד בן ה-15 הזחוח, היהיר, חסר הכבוד, חסר החינוך וחסר הנימוס הזה, שאלמלא היה קטין הייתי משתמש במילים הרבה יותר קשות לתאר אותו ואת האודישן שלו. ותראו איזו מלכודת שמו לנו המלהקים של התוכנית – מצד אחד, לא יפה ולא ראוי לרדת על בן 15 בעיתונות הכתובה, ילד שסך הכל רצה להיות כוכב. מצד שני – אין דרך לתקוף את האנשים ששמו אותו על הבמה הזאת למטרותיהם מבלי לדבר על מה שמעצבן כל כך בסיטואציה הזאת – הילד עצמו. תכל'ס? ליהוק גאוני ורדוד ומכעיס באותה המידה בדיוק

הול טוען שכאשר שאנו פוגשים טקסט תקשורתי אנו יכולים לקרוא אותו בשלוש דרכים שונות.

• רז ישראלי מבקר הטלוויזיה קרא את הטקסט ששודר בתוכנית אקס פקטור בדרך הקריאה המתנגדת.

• קריאה אופוזיציונרית (ניגודית)-

בקריאה זו, הקורא מבין את המסר שמנסים להעביר, אך מתנגד לו ולא מסכים איתו.

פרשנותו לטקסט התקשורתי תיהיה מנוגדת למה שיוצרי הטקסט ניסו להעביר ביצירתו.

שאלה 4

יש הרואים בתוכניות מציאות מוצרי תרבות נמוכים התורמים להשחתה של המרחב הציבורי, מעודדים מציצנות ומטשטשים את הגבולות בין מציאות ומניפולציה.

לעומתם יש הטוענים כי תוכניות מציאות מעודדות נראות של מיעוטים, עשויות לתרום להעצמה של קבוצות מוחלשות, לדמוקרטיזציה של המרחב הציבורי ולקידום ערכים פלורליסטיים ורב תרבותיים.

• דוגמא לעמדה הראשונה: בתוכנית הריאליטי "הכוכב הבא לאירוויזיון" , כמעט בכל אודישן יש מציצנות- כאשר המתמודד עולה על הבמה ומציג את עצמו בצורה כזו או אחרת השופטים מוציאים ממנו מידע אישי וחוויות עבר (או הווה) פרטיות. 

         לדוגמא החיילת הבודדה שקרן פלס ובעלה אימצו שבאה לאודישן בכוכב הבא וסיפרה את הסיפור                 אישי שלה בפריימטיים. 

         דוגמא לעמדה השנייה: בעונה האחרונה של התוכנית "האח הגדול" השתתף אדם אתיופי (אנדל                   קבדה) שסירב ללבוש מדי שוטר באחת המשימות משום שבגיל 15 הוכה על ידי שוטרים.
         דבר זה העלה את המודעות של הצופים בכל הנוגע לאלימות משטרתית כנגד שחומי העור.

• לדעתי, הריאליטי מלבד עצם היותו מבדר, נותן מראה לחברה הישראלית.

         הוא מראה לנו את כל הגוונים של החברה, ומעלה את מודעותינו בנושאים חברתיים חשובים כמו                 גזענות והוא הפך לחלק בלתי נפרד מחיי היומיום שלנו.

שאלה 5

כדי שטקסט יהיה פופולארי, עליו לכלול תמיד סתירות בלתי פתורות. הצופה יוכל לנצל את הסתירות הללו כדי למצוא בהן דמיון מבני ליחסיו החברתיים ולזהותו החברתית.

• כעת, אנתח את התוכנית "המירוץ למיליון" על פי נושא מאפייני הריאליטי.

מאפיין 1- אנשים מציגים את עצמם ולא מגולמים על ידי שחקנים מקצועיים או שהן דמויות שהיו ידועות עוד לפני התוכנית.

למעט הזמר רגב הוד ומור סילבר אין דמויות שהיו ידועות לפני התוכנית.

מאפיין 2- הדיאלוגים ו(חלק) מהאירועים הנתפסים בעין המצלמה אינם מתוסרטים – אין תסריט קבוע מראש. פעולות הדמויות והתגובות להן הן ספונטניות . יחד עם זאת, החוקים על פיהם מתנהלת התוכנית מוכתבים על-ידי צוות ההפקה. 

אין תסריט קבוע, ומה שהמתמודדים אומרים במשימות ובניהם הוא ספונטני ואמיתי.

יחד עם זאת, ההפקה כותבת את המשימות.

מאפיין 3- לפחות חלק מהתכנים מצולמים מחוץ לאולפן.

במירוץ למיליון רוב התכנים מצולמים מחוץ לאולפן- כל תוכנית או שתיים עוברים מדינה.

מאפיין 4-  האירועים בתוכנית מוצגים בהקשר עלילתי. 

יש למתמודדים סיפורים אישיים שגורמים לנו להזדהות ומעוררים בנו רגש.

לדוגמא, טוהר ואבלין שבנם נפטר ממחלה סופנית.

מאפיין 5-   המטרה העיקרית היא לבדר את הצופים.

המון משימות במירוץ למיליון באות לבדר ולהצחיק אותנו.

בנוסף לכך חלק מהמתמודדים נורא מצחיקים בהתהגותם במשימות ובניהם, כמו לדוגמא הפקחיות מחולון. 

הנושא השני שבחרתי הוא תת הג'אנרים של הריאליטי.

המירוץ למיליון משתייך לתת הג'אנר שעשועונים, שבהם תחרות פרסים.

בסוף המירוץ הזוג הזוכה יזכה בפרס גדול.

 בנסוף, ניתן לשייך את התוכנית המירוץ למיליון לתוכנית מבוססת הפקה ומשתתפים על פי החלוקה להפקה, טקסט וקהל.

זאת משום שהמתמודדים נבחרים על ידי ההפקה והתוכנית מתקיימת בסביבה שאינה סביבת היום יום של המתמודדים (מספר ארצות שונות).

• אסכולת השימושים והסיפוקים-

גישה זו אומרת שקורא הטקסט התקשורתי בוחר לעשות זאת בכדי לענות על צרכים שונים:

צרכים אסקפיסטיים- בריחה מהמציאות.

הצופה עונה על הצורך להסיח דעת מבעיות, להרגע, שחרור רגשי.

צרכים חברתיים- הצופה עונה על הצורך להשתלב חברתית ולהתחבר לאחרים.

צרכים קוגנטיביים- למידה.

הצופה עונה על הצורך להשכיל ולדעת מה קורה.

צרכים אפקטיביים- צרכים רגשיים.

הצופה עונה על הצורך של הנאה.

התוכנית המירוץ למיליון עונה על הצרכים החברתיים והאפקטיביים.

היא עונה על הצרכים החברתיים משום שזו תוכנית נורא פופולארית ומגוון נורא רחב של אנשים צופים בא כך שהתוכנית מעניקה לי נושא שיחה עם הרבה מאוד אנשים.

בנוסף לכך, היא עונה לי על הצרכים האפקטיביים משום שאני נהנה מאוד לצפות בתוכנית הזו.

התוכנית הזו מצחיקה אותי לרוב- בין אם זה המשימות או בין אם אלו המתמודדים.